#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד הוכיחו מהתנאים דלהלן דאין שני עושה שלישי בחולין:<br>רבי מאיר?<br>רבי יוסי?<br>ר' יהושע?<br>רבי אלעזר?<br>רבי אליעזר?	"ר""מ: דתנן דהטעון ביאת מים מדברי סופרים מותר בחולין.<br>ר' יוסי: דלא יליף נמי רביעי בתרומה וחמישי בקודש.<br>ר' יהושע: מהא דאמר האוכל אוכל שלישי נעשה שני לקודש, ורק בחולין שנעשו על טהרת תרומה, ולא בחולין.<br>ר' אלעזר: ממה שאמר שהראשון בחולין תרומה וקדשים פוסל אחד בחולין.<br>ר' אליעזר: שאמר (לחד תנא) דמקיף ב' העיסות ע""י כביצה."	סוטה דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין הטעון ביאת מים מדברי סופרים אליבא דר""מ?<br>ומה דעת רבנן?<br>ובמאי איירי? (רש""י)."	"מטמא את הקודש, ופוסל את התרומה. ומותר בחולין ובמעשר.<br>וחכמים אוסרים במעשר.<br>ואיירי לעניין אכילה, אבל לעניין נגיעה כו""ע שרו אף במעשר."	סוטה דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין האוכל אוכל ראשון, שני, ושלישי, לר""א ולר' יהושע?"	"לר""א: האוכל אוכל ראשון ראשון, שני שני, שלישי שלישי.<br>לר' יהושע: האוכל אוכל ראשון נעשה שני. וכן האוכל אוכל שני נעשה שני, שכן מצינו שני העושה שני ע""י משקים.<br>האוכל אוכל שלישי [בחולין שנעשו על טהרת תרומה] נעשה שני לקודש ולא לעניין תרומה."	סוטה דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר' יהושע אמר דהאוכל אוכל שלישי נעשה שני לקודש, בחולין שנעשו על טהרת תרומה.<br>מה הדין בנעשו על טהרת הקודש? (רש""י)."	"רש""י הביא גירסא דכה""ג הוא טהור.<br>והיינו משום דבעושה על טהרת תרומה מהני להרגילו שיאכל תרומה בטהרה, אבל בקודש בטלה דעתו וחולין בעלמא נינהו.<br>ואין שני עושה שלישי בחולין."	סוטה דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במה החמירו בהפרשת חלה בין היכא דנטמאה העיסה בשוגג לבין היכא דנטמאה במזיד?<br>ואיזו חומרא הוסיף ר""א?"	"דנטמאה בשוגג סגי להפריש אחד ממ""ח, במזיד בעינן אחד מכ""ד, שלא יהיה חוטא נשכר.<br>ר""א הוסיף דהיכא דהוא טימא במזיד מחייבים אותו להביא טהורה אחרת הטבולה לחלה, ולהפריש ממנה על הטמאה."	סוטה דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן אמר ר""א דאפשר להפריש חלה מטהור על הטמא במוקף למתני' ולברייתא?<br>ומה דעת חכמים?"	"למתני' ע""י הבאת עיסה המקפת באמצע, כשאין בה כביצה ואינה מטמאת אחרים.<br>לברייתא מהני אף ע""י הבאת כביצה. [דאין שלישי בחולין].<br>וחכמים אוסרים בכל עניין."	סוטה דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במה פליגי ר""א ורבנן אם אפשר להפריש מחלה טמאה על טהורה ע""י הקפת עיסה באמצע? (3)<br>ומ""ט לא מהני לחכמים ע""י עשיית פת פחות מכביצה?<br>ומ""ט דתנא דמתני' דבעינן שתהיה העיסה האמצעית פחות מכביצה?"	"א. פליגי עם העיסה האמצעית הנעשית שני עושה שלישי בחולין.&nbsp;<br>ב. פליגי אי חולין הטבולין לחלה כחלה דמו.<br>ג. פליגי אי מותר לגרום טומאה לחולין שבא""י.<br>ולפירוש א' וב' חכמים חוששים שמא יבוא לעשות פת כביצה.<br>ולתנא דמתני' בעינן פחות מכביצה שמא יגע בו אחר שנעשה חלה, או דממעטינן בטומאת חולין ככל האפשר."	סוטה דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דרש ר""ע מדכתיב ומדותם מחוץ לעיר וכו' אלפיים באמה, וכתיב ומקיר העיר וחוצה אלף אמה?<br>ולדעת ר""א בן ריה""ג?<br>ובמאי קא מפלגי?"	"לר""ע: אלף אמה מגרש, ואלפיים לתחום שבת.<br>לר""א בן ריה""ג: אלף אמה מגרש, ואלפיים שדות וכרמים.<br>והמחלוקת האם תחומין דאורייתא."	סוטה דף ל		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן היתה אמירת השירה ע""י משה וישראל? (3) וכיצד למדו כן מקרא ד'ויאמרו לאמר'?"	"לר""ע: כקוראים את ההלל, שחזרו אחריו כל פעם אשירה לה'. ודריש מדכתיב לאמר, וקאי על מילתא קמייתא.<br>לר""א בן ריה""ג: כקטן המקרא את ההלל שחזרו אחריו כל פעם מה שאמר, דלאמר קאי על כל מילתא ומילתא.<br>לר' נחמיה: משה פתח ואז כולם אמרו יחד, דכתיב ויאמרו. ולאמר היינו שמשה פתח תחילה."	סוטה דף ל		
